RedCat ערכות יצירה וסדנאות | 054-751-2730

פינת יצירה בכל בית

הילדים של ימינו, בכל הגילאים, מבלים את רוב זמנם מול מסכים – פחות מפעילים את הגוף בכלל ואת הידיים בפרט. מחקרים רבים מראים שזה פוגע בתפקוד המח, ובעיקר מוריד את מספר המרכזים במח שמתמחים במוטוריקה עדינה.

ואם שואלים את הילדים, מה הם רוצים לעשות? לא כולם מוכנים ומוכשרים לעסוק בספורט. רבים מהם היו רוצים ליצור דבר מה – יצירה מספקת הרבה צרכים רגשיים והתפתחותיים, לא רק את הכיף והלמידה של הטכניקה בה הילד עוסק.

תחשבו על זה: מהו ביטוי היצירה הראשוני ביותר? גם אם לא משיגים שום דבר אחר, לפחות כשאנחנו יוצרים אנחנו מפעילים את המידה הכי אלוהית שלנו, אנחנו מתקרבים ככל שאפשר לבורא העולם.

יצירה היא אחד המקומות היחידים בהם הצלחה היא כמעט מובטחת. ברוב היצירות אנחנו בונים משהו שימושי, שאמור להכיל, או לסמן או לכסות. כשמסיימים את היצירה, אם החפץ שבנינו מכיל, מסמן או מכסה, הצלחנו! איננו צריכים אישור מהסביבה שזה מיוחד או יפה, כמו באומנות. איננו צריכים להשוות הישגים מול המשתתפים האחרים כדי לדעת שאנחנו יותר מהירים או חזקים, כמו בספורט. כל שנדרש זו המודעות שלנו למטרת היצירה ואת הבחירה שלנו ליצור.

אז עבור ילדים, יצירה היא דרך מצויינת ללמד הערכה עצמית ("הצלחת ליצור! אם תרצה, בפעם הבאה זה יהיה עוד יותר מדויק/יפה/יציב"), ללמד סבלנות ("היום אין לנו יותר זמן, היצירה תמתין בצד, ללא סכנה עד מחר/שבוע הבא/ פעם הבאה"), היצירה מלמדת תכנון ("היום יש לנו זמן ליצירה, מה אתה בוחר?"), זה מלמד להתנסות ("זו הייתה רקמה: אהבת? רוצה לנסות גם דקופז'?").

בשביל הורים בפרט, ומבוגרים שמבלים זמן עם ילדים בכלל, יצירה זו דרך ללמוד איפוק (הילד רוצה בובה עם שיער ירוק? עדיף על הבובה מאשר על הילד עצמו), ללמוד להדריך במקום לכעוס (היצירה נגמרה? יופי! העבודה לא נגמרת עד שהמקום בו עבדנו לא נקי), ללמוד להציב גבולות (הזמן תם והיצירה לא? אין בעיה: שמים הכל בצד וממשיכים מחר).

כשהמשפחות מבלות ביחד, הורים, סבים או דודים, ילדים בכל הגילאים, ביצירה, הרווח הרגשי עוד יותר גבוה. מלבד היכולות האישיות שכל אחד מפיק מהיצירה לפי אפיו שלו, יש גם ערך מוסף של גיבוש המשפחה, למידת היכולות המיוחדות של כל אחד, גילוי שיכולים להסתדר ביחד, ואף להפיק תועלת גבוהה כשמתכננים לפעול ביחד, במקום להתחרות ולריב.

בגני ילדים וצהרונים, מרבים להקים פינות יצירה כפיתרון זול להעסקת הילדים. כמה מהמנהלות ובעלי הצהרונים משקיעים יותר בערך החינוכי האמיתי של היצירה מאשר בעלויות? לפחות את הילדים שלי לא לימדו בגן לנקות ולסדר אחרי היצירה; לא עודדו אותם לחשוב איזו טכניקה יותר מתאימה לפרויקט מסוים. מדבקות, ניירות, עפרונות, דבק, נצנצים ומספריים מככבים במלאי כל פינת יצירה של כל גן וצהרון. רק מעטים מקדישים סייעת אחת ייעודית להדרכה בפינת היצירה; או מחזיקים ספרים עם הנחיות של פרויקטים שימושיים.

אז איך לבנות פינת יצירה בבית? מה לקנות שיהיה בפינה זאת? מה לאסוף מחומרי המחזור? אילו כמויות של ציוד/חומרים קנויים או ממוחזרים להחזיק?

הינה כמה רעיונות וכללים מנחים, רק תזכרו את שלושת הכללים הכי חשובים:

  • זה הבית שלכם: אתם מנהלים אותו ואתם אלה שצריכים להנות ממנו – אם יצירה לא מדליקה אתכם, אל תשמרו לה מקום בביתכם.
  • זה הבית שלכם: אתם מחליטים מה אתם אוהבים לעשות בו וכמה בלגן וליכלוך אתם מרשים בו.
  • זה הבית שלכם: אתם מחליטים איזה חלק ממנו אתם מוכנים להקדיש ליצירה – פינה, חדר, פינה אחת בכל חדר.

הכללים הבאים מניחים שכבר יש לכם היסטוריה של עיסוק ביצירה בביתכם, עם רוב חברי המשפחה. אתם לא כאלה? עוד לא אגרתם זכרונות כאלה? אין בעיה! תתחילו עכשיו ליצור ולרשום: באיזו תדירות אתם עוסקים ביצירה, באילו חומרים אתם מעדיפים לעבוד, איזה סוג של פרויקטים אתם מעדיפים (ארוכי טווח או נגמרים בישיבה אחת), איזה סוג של הנחיות יותר ברורות לכם (סרטונים או הנחיות כתובות), איך חברי המשפחה מעדיפים לעבוד (כולם ביחד, או כל אחד בתורו).

הינה כמה כללים פשוטים, למי שמחליט לארגן פינת יצירה בביתו:

  1. כדי לדעת איזו גודל של פינה מתאימה לכם, תחשבו כמה פעמים יצרתם ב-3 חודשים האחרונים או בשנה אחרונה. אם ממוצע התשובות הוא פחות מפעם בשבוע, אז 2-3 מדפים או מגירות ייספקו את צרכיכם. אם אחרת, תרצו אולי להקדיש ארון שלם בפינת המשפחה, או בחדר הכי גדול מחדרי הילדים. לא כדאי לפזר את החומרים בארונות שונים בחדרים שונים – זה רק יביא יותר עבודה בניקוי, סדר ומעקב אחרי מה יש ומה צריך עוד לקנות
  2. כשכבר בחרתם את גודל הפינה, תבדקו עם איזה סוג של חומרים אתם אוהבים לעבוד, ותתרכזו בשמירת החומרים האלה. דבק, מספריים, צבעים הם רק חלק מהציוד שכדאי להתאים לסוג הפרויקטים שאתם אוהבים ליצור.
  3. אם אתם לא עוסקים ביצירה באופן קבוע, אל תתפתו לקנות דבק, צבעים ומוצרים מתכלים מסוג זה בכמויות גדולות: אחרי שפותחים את הבקבוקונים/צנצנות החומרים ייתיבשו ובסופו של דבר גם יעלה לכם יותר וגם לא יהיו לכם חומרים זמינים כשאתם צריכים.
  4. ושאלת 60 המיליון: כמה חומרי מחזור לשמור? התשובה המיידית, הקצרה והפשוטה היא: לא יותר ממה שיש לכם מקום לאחסן. התשובה המורכבת יותר: שימו לב לפרויקטים שמושכים אתכם, ותתרכזו בשמירת החומרים הדרושים לכך. קרטונים של קורנפלקס, קופסאות יוגורט/קוטג', סלסלות של פטריות – אילו חומרים שתמיד עוד יהיו (אלה אם כן אף אחד בבית לא אוכל מוצרי חלב, או פיטריות 😊). מומלץ לשמור כ-2,3 חלקים כאלה, לכל יוצר. למשל, אם רק אמא ו-2 מהילדים עוסקים ביצירה, כדאי לשמור 5-6 קופסאות קוטג', ו-8,9 קופסאות קורנפלקס
  5. אילו החומרים שכדאי לשמור לעבודות מחזור: קופסאות קורנפלקס, קופסאות קוטג' (הם משמשים מצויין גם ככלי דבק וגם בשביל מיים למכחול), גלילי נייר טואלט ונייר מגבת, 2-3 סלסלות עשויות רשת (למשל מפטריות), 5-6 מגזינים (מהסוג עם תמונה צבעונית בכל דף), סרטי תחרה של אריזות מתנה, 3-4 טי-שרטים ישנים (במיוחד כאלה בצבעים מיוחדים), 8-10 קצוות עפרונות (גם HB וגם צבעוניים, במיוחד מהאלה עם 2 צבעים), 5-6 בובונים קטנים (2-5 סמ' גובה, מהפתעות של קינדר, מונופול ישן מפורק, שיגעונות אופנתיים של טרולים וכו), 5-6 מפתחות (במיוחד כאלה הכי פשוטים, קלסיים), צנצנת קטנה עם כפתורים מכל הסוגים, בכל הגדלים.
  6. מה לא כדאי לשמור: עיתונים (תמיד יהיו עוד, אם לא לנו, אז לשכנים), ניירות אריזה (אלא אם כן הם מאוד מיוחדים, תמיד יהיו עוד), שרוכים (מנעליים, מכנסי ספורט, קפוצ'ונים וכו: אלא אם כן הם מאוד מיוחדים, תמיד… הבנתם את הרעיון), טושים ועטים יבשים או מקולקלים, סוללות ריקות ישנות וחלקי מחשב (הם דולפים וחומרים מזיקים)
  7. שאלה נפוצה נוספת: חוטי צמר! קנו את הכמויות הכי קטנות שאתם יכולים, ושמרו כמה שפחות – תמיד יש עוד!

אז בית יוצר שיהיה לכם, כל השנה, עם הכי הרבה הנאה!!!

השאר תגובה